מעבדה: "הרמז" הגירסה הישראלית

בפרוייקט הגמר שלי בחרתי לעסוק בנושא "סטריאוטיפים בחברה הישראלית". במסגרת הפרוייקט, יצרתי משחק קופסא חדש המבוסס על משחק הקופסא הנוסטלגי והמוכר "CLUE" מטרת המשחק היא לפענח מקרה רצח באמצעות חשיפתם של הרוצח, כלי הרצח וזירת הרצח. המשחק המקורי הוא בעל אופי אנגלי מובהק, אותו תרגמתי למשחק בעל אופי ישראלי טיפוסי, הן בתוכן והן בעיצוב.

המסר של הפרוייקט, בא לידי ביטוי כאשר המשחק מגיע לסיומו, כשהרוצח, כלי הרצח והזירה נחשפים על ידי משתתפי המשחק. אקראיות היא חלק מהותי מאופן המשחק ועל כן, בכל משחק ומשחק מתגלים רוצח חדש, כלי רצח חדש וזירת רצח חדשה. כך למעשה, כמו בחיים, מתנפצים לעיתים סטריאוטיפים. ומי שחשדנו בו, שעלול להיות רוצח, מתגלה כחף מפשע. ואילו, מי שחשדנו בו כחף מפשע, מתגלה בסופו של דבר כרוצח. היתרון במשחק הוא למשתתף, שאיננו בעל דעות קדומות ואיננו שופט מראש.

במשחק שיצרתי, כל אלמנט וכל פרט לקוחים מהרחוב הישראלי של ימינו. יחד הם יוצרים מעין מיני ישראל עם כל הצדדים החיוביים, השליליים ובעיקר ההומוריסטיים שבה. החשודים ברצח הם דמויות בעלות מאפיינים סטריאוטיפיים, שקיימים בחברה הישראלית: האתיופי "ישראל אדגה", החרדי "שלמה רוזנברג", האשכנזייה המלומדת "ד"ר אביבה כץ", הלוחם "אלעד חדד", הערבי "חמודי ג'אבר" והרוסייה "ילנה זוקוב". כלי הנשק במשחק מעודכנים לישראל ולתקופה בה אנו חיים: רובה M16, בקבוק תבערה, אבן, סכין, חבל ומטען חבלה. זירות הרצח הן זירות ישראליות טיפוסיות המוכרות לכל ישראלי: תחנת אוטובוס, מפעל הפיס, פארק, בר, מגרש כדורסל, שוק, חוף הים, דואר ובניין מגורים.

איוריי המשחק עשויים בטכניקה משולבת של קולאז' ואיור ממוחשב, תוך שימת דגש על הפרטים הקטנים, החל מסטיקרים וגרפיטי בתחנת האוטובוס וכלה בשרוך הטרנינג של "ישראל אדגה". לוח המשחק ובו הזירות, מעוצב בטכניקה של "פופ אפ", כל זירה נפתחת משטח ריק לזירה תלת ממדית. סגנון האיור, טכניקת ה"פופ אפ" וגודלו של המשחק, תורמים למשתתפים להתחבר לדמויות ולסיטואציות, שעולות במהלך המשחק והופכים אותו לחוויה מפתיעה, הומוריסטית, מהנה ומלמדת.

רעות בנאי
פרוייקט גמר בהנחיית פדי מרגי
המחלקה לתקשורת חזותית ,HIT

2017-08-21T08:44:00+00:00